מוסיקה דרום אמריקאית צובעת את האירועים כיום בארץ לא רק בצלילים אלא בתלבושות צבעוניות ובכלים מעניינים מהטבע. כולנו נהנים מהשירים המוכרים הקצביים של הקומביה שזה הקצב הקובני שדומה לסלסה. יש לקובה גם קצב הוויחירה שהוא תופס אותנו ברגליים ואי אפשר לשבת  כששומעים אותו…כמו כן בזמן האוכל תמיד כדאי לשמור את המנגינות המתוקות ,ורגועות כמו besame mucho נשק אותי הרבה )או cuando caliente el sol כשהשמש מתחממת ואתה עומד לידי…

וברור שאי אפשר לקיים אירוע בלי התלבושות וכובעים המקסיקנים של צוותי המאריאציס שנותנים את האותנתיות ,סרנדה ווההרגשה שאתה שם לרגע.בקבלות פנים פה בארץ אפשר לראות את המוסיקה הרגועה של הרי האנדים עם חלילי הפאן פלוט משולב עם הקצבים השונים מארגנטינה,פאראגוואי,קולומביה צילה .ומה עם כל הספרדית הזאת האם העם השתגע? אני אשתגע כשתאמר שלום……

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *